לאחשלי גיבור – ליאון ורת.
וואלה, אני מבקש סליחה מהילדים שככה עשיתי שהספר הוא כאילו בשביל מבוגר. יש לי חת'כת תירוץ רציני: המבוגר הזה זה האחוק שלי הכי טוב בעולם. ועוד תירוץ: המבוגר הזה הוא תותח, מבין אפילו ספרים של ילדים. ו-וואלק עוד תירוץ שלישי: המבוגר הזה תקוע בצרפת, אבל מה זה תקוע – מת מקור – בקושי יש לו מה לאכול שם אצל הגויים האלה, והוא מה-זה מבואס, שאמרתי נעשה לו ג'סטה – נכתוב שהספר בשבילו. ואם אחרי כל זה תגידו לי "בחייאת, מה אתה מקשקש?", אז אני רוצה לעשות שהספר הזה הוא בשביל הילד שהמבוגר הזה היה פעם מזמן. כי תכלס – כל המבוגרים היו פעם ילדים. (אבל רוב המניאקים האלה שוכחים מזה.)
אקיצר, אני כותב ככה:
לליאון ורת, אבל מתי שהוא היה ילד קטן.
פיסטאקיס תרגומים בע"מ 